ללא בעלים חדש או מנג'ר, וכשקולות הלגלוג שליוו אותם בפרמייר-ליג ממשיכים להדהד, יצאו העורבים לדרך חדשה בליגת המשנה.
ה אולי נראה כמו קיץ מהסיוטים עבור ניוקאסל יונייטד, אבל התעוררו במועדון כדי לגלות שהסיוט הוא מציאות. הקבוצה מצפון מזרח אנגליה - זו של קיגן, של שירר, של סר בובי רובסון - פתחה את העונה במקום מבעית בהשוואה לסטנדרטים שהציבה לעצמה ב-16 שנותיה הרצופות בפרמייר-ליג: בליגת המשנה.
המחזור הראשון עבר בשלום עבור ניוקאסל, שסיימה ב-1-1 בחוץ מול ווסט ברומיץ', יורדת טרייה נוספת. אבל הדרך חזרה לפרמייר-ליג תהיה ארוכה, ארוכה מאוד. ליגת המשנה אורכת 46 משחקים, ולפעמים הרבה יותר מכך. תשאלו את שפילד וונסדיי, נוטינגהאם פורסט וקובנטרי, שירדו לפני שנים ועדיין לא הצליחו לחזור. תשאלו את לידס, צ'רלטון וסאות'המפטון, שפתחו את העונה בליגה השלישית.
מייקל אואן ואובאפמי מרטינס עזבו, גם סבסטיאן באסונג וחביב בייה, שחתם באסטון וילה. אפילו אלן שירר כבר לא שם. אבל סטיבן טיילור, תופעה חריגה בניוקאסל - שחקן בית איכותי - לא נפרד הקיץ מסט. ג'יימס'ז פארק. הבלם בן ה-23 מדבר בפתיחות ובצורה ישירה, לעתים ברוטלית, על השאננות, היהירות והניתוק הרגשי שהובילו לירידה של הקבוצה לפני כמה חודשים. "כבר אין כאן שחקנים שמתבלטים", הוא אומר. "אנחנו שחקני ליגת המשנה, ואי אפשר להתנהג כך כאשר אתה בליגת המשנה".
זה היה קיץ של אי ודאות, והתקוות שמישהו ירכוש את המועדון מידי מייק אשלי השנוא רוסקו שוב ושוב. איש גם אינו משוכנע כי המשא ומתן שמתנהל עכשיו עם בארי מואט, איש עסקים | |||||||||
"לעתים בעונה שעברה, לא ראיתי את חבריי לקבוצה חוץ מאשר במשחקים או באימונים", הוא מסביר. "זה לא יכול היה להימשך. אז עכשיו אנחנו מגיעים שעה לפני האימון, כדי שיהיה לנו זמן לדבר זה עם זה. מחוץ למגרש, הבחורים נפגשים כדי לנסות להתחבר יותר כקבוצה". ומה לגבי המשיח, שירר? "אלן דיבר אתנו כשעזב בסוף העונה שעברה. הוא אמר שיחזור - ושהפעם יעשה את הדברים בדרך שלו. אני משוכנע שאם היה המנג'ר, כל השחקנים הגדולים שעזבו עדיין היו כאן. ליו"ר היתה בעיה להתמודד עם המשכורות, אבל שירר זוכה לכל כך הרבה כבוד, שהוא היה מעלה אותנו חזרה מיד. המועדון זקוק למישהו שאכפת לו מהקבוצה ומבין את האוהדים". כריס יוטון, שנמצא בניוקאסל שנה וחצי כמאמן וכעוזר מנג'ר, פתח את העונה כמנג'ר זמני, תפקיד אותו הספיק למלא גם בעונה שעברה, הכאוטית. "צר לי עבורו, באמת", אומר טיילור. "הוא בעצמו לא יודע מה קורה. במידה מסוימת, ההרגשה היא שזה אנחנו נגד כל העולם". רוח הלחימה הזו לא הורגשה בסט. ג'יימס'ז פארק בעונה שעברה. היא הרי לא הולכת יד ביד עם האדישות ששררה במועדון. "היה כאן משעמם מדי", מודה טיילור. "היתה תחושה של מקום מת. בקרב השחקנים לא זז שום דבר, עד שהבנו כי אנחנו עלולים לרדת ליגה. אסור לנו לחזור על הטעות. אם הדברים נראים רע באימון, עלינו להישאר עד שהם ישופרו. תמיד חשבנו שהכל יהיה בסדר ביום המשחק, אבל זה לא קרה". זו קלישאה ידועה, אבל בניוקאסל באמת האמינו שהם טובים מכדי לרדת ליגה. "ירידה היתה הדבר האחרון עליו חשבנו. אלן סמית' אמר לי שזה מה שקרה גם בלידס כשהם נעלמו מהפרמייר-ליג". החישוב השגוי הזה גרר התפרצות של שמחה לאיד מצד אוהדים יריבים, שחגגו על המצב של ניוקאסל. "ייתכן שבשאר חלקי המדינה קצת נהנו מכך", מודה השוער הוותיק סטיב הארפר. "באופן מוזר, הקיץ הזה קירב בין כולם. עכשיו יש בחדר ההלבשה חבורה קטנה ומאוחדת. לאורך תקופה היינו מטרה, ועכשיו אנחנו רוצים להגיב. הדרך היחידה לעשות זאת היא לנצח". |
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה